<h1>הבתים — שערי בשר בחלב שער ששי</h1>
<h2>דף ט:</h2>
בעלי חיים חשובים ואינם בטלים אפילו באלף, לפיכך ספק טריפה שנתערבה עם בהמות אחרות כלן אסורות, ואפילו נתפזרו ופרשה אחת מהן אסורה, גזרה שמא יקח מן הקבוע, ואעפ"י שבתשע חנויות כלן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה אמרו שהולכין בדבר הפורש אחר הרוב, התם איסור הקבוע ידוע, אבל באסור המעורב שאין האיסור נודע גזרו בו שמא יקח מן הקבוע. רבינו יעקב כתב לא אמרו דבר זה אלא בקדשים אבל בחולין אומרין כל הפורש פורש מן הרוב, ויש מי שאמר לא אמרו גזירה שמא יקח מן הקבוע, אלא שאסור לפזרן כדי שיפרשו זה מזה ולא יהיה קבוע, אבל הפורש מעצמו מותר שכל הפורש פורש מן הרוב, כפי הדעת הראשון פסקו קצת מחכמי צרפת, וכפי הדעת השלישי פסק הר' שלמה, וזה לשונו בהמה או עוף חיים שהם ספק טריפה שנתערבו באחרים אפילו באלף אינם בטלין שבעלי חיים הן חשובים ואינן בטלים לעולם, נתפזרו כלן מותרין שאני אומר כל הפורש מן הרוב הוא פורש בד"א כשנתפזרו מעצמן, אבל הנידן הוא ונתפזרו אסורין גזירה שמא יקח הוא ממקום קבוצן, וכן אסור לקבצם במקום צר כדי שינודו ויתפזרו שכל שהוא גורם בידים בנדנודם יש לגזור שמא יקח ממקום קביעותם, ע"כ וזה נראה עקר.
<h2>דף מ.</h2>
כתבו הגאונים תבשיל שנמצא בו שלשה תולעים התבשיל אסור שהרי הוחזק באסור, ואי אפשר לעמוד עליו אם יש בו תולעת שלם אלא אם כן מסנן אותו במסננת, והבשר שנתבשל בו מותר שהרי יכול לבדקו בידים, ע"כ. ויראה לי שזה גם כן חומרא יתירה שכל איסור מין במינו בטל ברוב מן התורה ומין בשאינו מינו כשאין בו כזית בכדי אכילת פרס וכל שעורין האחרים מדברי סופרים, והדברים שאין להם בטלה מפני חשיבותן אין איסורן אלא מדברי סופרים, לפיכך הולכין בספקן להקל, ואין מחזיקין אסור אלא אם כן נודע לנו האיסור בודאי, לפיכך אומרין שאין בו תולעת אחר ואם תמצא לומר יש בו שמא נמוח וחסר אבר, שברייה חסרת אבר אין לה דין ברייה.
